בכורה
העבודה מכילה אסופת תרגילים ומשחקים העוברים בין חסימה חושית לעוררות עודפת, בין שקט מוחלט (של התפילה אולי? או גם של המוות והאסור) לבלאגן שהוא מסתיר. ארבעת הרקדנים שוהים במרחב דמדומים המהווה תיבה מוגנת בין הזמנים. הם נדרשים להבין מה יוכלו לשמר מהעולם הישן, מהזכרונות, משיירי התרבות שנותרו בגוף, תוך התאמה לחוקים החדשים שמתנסחים מרגע לרגע.
בקופסא השחורה הכל נרשם בתודעה לנצח. ארבעה רקדנים בעלי מערכת תשוקות שונה מנסים ביחד להחזיק את אותו התדר, לנצח עליו ולהחזיק בחירותם כשהגוף בכוננות מתמדת.
שקט בקופסא הוא בור עמוק למה ששולי ובוער בנו – רחוק מהעין, אך מכיל כאוס בראשיתי בו הכל חשוב באותה מידה שבה בעצם איננו. החיפוש שבתוך השקט המוחלט מייצר הקשבה רדיקלית. זהו מרחב רגיש המאפשר לשמוע כל תזוזה, ומגביר את המחשבות והפנטזיות הקמאיות שמאחורי התנועות.
העבודה מכילה תאורה מסנוורת
שחר חנין ואיסק צ׳וקרון הם צמד יוצרים ושותפים לחיים. יצירתם מתרגמת פנטזיה למשימות בלתי אפשריות וקונספטים אסוציאטיביים במיוחד. הם מאמינים באמנות חיה מאוד ובלמידה דרך שיתוף פעולה וחיכוך יצירתי עם רקדנים ואמנים נוספים.
חנין, יליד קרית ים, הוא כוריאוגרף ורקדן בוגר תלמה ילין, המסלול להכשרת רקדנים, ותכנית MODE בבית הספר למחול של סמינר הקיבוצים. היה חבר בתאטרון מחול אבשלום פולק ובלהקת ענבל ומאז רקדן יוצר עם הכוריאוגרפים עצמאיים עדו פדר, שקד מוכיח, אור מרין, אור סעדי ואחרים, שחר החל החל את דרכו כיוצר עצמאי בתכנית 3|2|1 של סוזן דלל.
צ'וקרון, יליד מדריד, הוא שחקן, יוצר ומנהל אמנותי (בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב והתכנית הדו שנתית של מרכז כלים ובעל תואר ראשון בניהול אמנותי ממכללת ספיר). חבר בקבוצת התיאטרון סמרטוט, פרפורמר עצמאי שעבד עם מיכל סממה, עודד קוממי, אחינועם מנדלסון, מרינה בלטוב גראס ויוצרים נוספים.. עובד במרכז נווה שכטר כמנהל קהילה וכמנהל אומנותי לתוכניות שונות כמו פסטיבל מה כן?, שבמסגרתו גם עלתה עבודתם המשותפת תלויית המקום להתגזר.
צילום: אסיה סקוריק
כוריאוגרפיה: שחר חנין ואיסק צ׳וקרון
רקדנים: תמר רוזנצווייג, אלה איסמן־ליבר, דניאל בן עמי, שחר חנין
פסל: מקדג - שי פרג'
עיצוב תאורה: רותם אלרואי
ליווי אמנותי: איילה פרנקל, יעל ונציה
מוסיקה: שקט בקופסה – בלאגן (מילים יונה וולך); הנה פתחתי חלון – ריקי גל (מילים נתן זך); מפצח האגוזים – פיוטר צ׳ייקובסקי; פר גינט – אדוורד גריג; סף התשישות - פיל מינטון וסטיבן ג'. פאולר
המופע הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומענק "בא בזמן" של קרן רבינוביץ' עיריית תל אביב ובעזרת סמינר הקיבוצים, כמו גם הופיע לראשונה בפסטיבלים "יפו עד אגריפס – האי של ק.ט.מ.ו.ן" בירושלים בניהולם האומנותי של אלעד שכטר ותום גורנברג ירקוני, ופסטיבל "אסיף" של מרכז כלים לכוריאוגרפיה – בת ים.
