ערב משותף | בכורה
נואה סולייה | בילי בארי וג'יאני נוטרניקולה | תמיר גולן

נואה סולייה | ממלכת הצללים – סינייה בלאן (שלט לבן) המרכז הלאומי למחול עכשווי | אנז'ה, צרפת ממלכת הצללים הוא הקטע המפורסם ביותר מתוך לה באיאדר, יצירת הבלט הידועה של מאריוס פטיפה. נואה סולייה משתמש בה כבסיס לחקור את אי-ההלימה הפואטית של המחול ושל תנועות יומיומיות. הוא עושה זאת בחברת ונסן שאייה, שהיה סולן ראשי בבלט האופרה של פריז. בהמשך, בסינייה בלאן (שלט לבן), סולייה מרחיב את הגישה הנסיונית שלו כדי לבחון את אוצר המילים של פנטומימת בלט ואת המסרים העוברים, תכופות מרובים וסותרים, בין מה שאנחנו שומעים ומה שאנחנו רואים. בילי בארי וג'יאני נוטרניקולה | G.O.A.T.S – going on a trip, sis בדואט ההמשך ל B.O.A.T.S – Based on a true story, בילי וג'יאני נשלחים לטריפ של השראה עמוקה. עבודת חצי ערב זאת פורקת את משמעות המילה טריפ, מילולית ופיגורטיבית. בתוך חברות, איך שני אנשים נתקלים זה בזה ומתרחקים זה מזה, פיזית ונפשית? איך הם מתכוננים לטיול, חופשת בנות? איך הם מנווטים את האופוריה של טריפ פסיכדלי? ולאיזה טריפ הם יקחו את הקהל במסגרת ההרפתקה הזאת? זאת שאלה של זמן והאופן שבו הזמן משפיע על כולנו. אלה הטריפים היומיים של בילי וג'יאני – הרגעים שבהם הם צוחקים על עצמם והשטויות של החיים. הם משוחחים באותה רמה של הומור ומוצאים זרימה אמנותית דרך השפה האירונית והגישה הכמעט צינית שלהם כלפי סטנדרטים מיושנים. הם מוצאים אחדות בממד שבו המציאות צבועה בצבעי הקשת, וערכה האמיתי הוא בחגיגה של העצמי. תמיר גולן | אִיגַּטְּסוֹ  כאחד המצוי בלופ אין-סופי בשנה האחרונה זיהיתי שאני מוצא את עצמי שבוי בדפוסים, אירועים וחוויות מסוגים שונים שלא מאחרים להגיע זה אחר זה – הלופ.  העיסוק הבלתי פוסק במרדף אחר אושר, אחר כסף, אחר יציבות, אחר הצלחה, אחר תשומת לב, אחר אהבה, אחר אינטימיות. האם באמת השגנו את מטרתנו? האם העיקר הוא הרדיפה אחר הלופ?  קצב החיים כקצב המלודיה הסיזיפית והטורדנית של הבולרו – האם כשנגמר לופ אחד אנחנו כבר נמצאים בלופ שאחריו? האם זו בחירה מודעת? האם אנחנו נהנים מהתחושה? ממה אנחנו בורחים? אחרי מה אנחנו רודפים? האם אנחנו חוששים מהרגע שבו נצא לבסוף מהלופ? מה יקרה אם בסופו של דבר נצא ממנו?  ביצירה זו אנחנו חיים את הלופ שבו המוזיקה הרפטטיבית מזינה את העקשנות, הסיזיפיות, הטורדניות והתסכול בשילוב פיזיות ישירה, אינטנסיבית ומדויקת. במסגרת שיתוף הפעולה של מרכז סוזן דלל עם מרכז Ouartier Am Hafen שבקלן, גרמניה, תמיר נבחר להשתתף בתוכנית רזידנסי בכדי ליצור עבודה חדשה עבור פסטיבל תל אביב דאנס 2023. תודה מיוחדת לאורי וייס שלקחה חלק בתהליך ופיתוח היצירה.

נואה סולייה הוא רקדן וכוריאוגרף צרפתי. עבודותיו חוקרות את תחומי הכוריאוגרפיה והמחול בסביבות שונות ובהן הבמה וחלל המוזיאון ודרך מחשבה תיאטרלית. מאז 2020, הוא ניהל את המרכז הלאומי למחול עכשווי, אנז'ה, מוסד ייחודי המשמש כמרכז ליצירה כוריאוגרפית ובית ספר גבוה למחול עכשווי.

ונסן שאייה היה סולן בבלט האופרה של פריז. ב-1995, הצטרף לבית הספר של בלט האופרה של פריז וב-2002, הצטרף כרקדן לאופרה הלאומית של פריז. בשנת 2009, קודם להיות הסולן, תפקיד אותו אייש עד 2019, ובמסגרתו ביצע תפקידים ראשיים מתוך הבלטים הגדולים של הרפרטואר הקלאסי וייחד את עצמו בזכות הפרשנויות שלו לתפקידי אופי.

בילי בארי (ניו-יורק, ארה"ב) וג'יאני נוטרניקולה (פולייה, איטליה) החלו את שיתוף הפעולה הקריאטיבי ביניהם בלהקת בת שבע והציגו את עבודת הבכורה השיתופית שלהם במרץ 2022. בשנים האחרונות יצרו עבודות רבות באופן אינדיבידואלי וב-2023, הציגו עבודות סולו בערב משותף. זוהי היצירה השניה שהם מעלים יחד ככוריאוגרפים שותפים.

תמיר גולן, יליד 1999, הוא בוגר מצטיין של מגמת המחול בתיכון יגאל אלון, רמת השרון. הוא שירת בצה״ל על תקן ׳רקדן מצטיין׳ במקביל להכשרתו במסלול להכשרת רקדנים ביכורי העתים תל אביב יפו. בין השנים 2019 ל-2022, תמיר רקד בלהקתו של אבשלום פולק. בשנת 2021, הוא השתתף בתכנית 3|2|1 – התכנית לכוריאוגרפים מתחילים של מרכז סוזן דלל, במסגרתה יצר שלוש עבודות חדשות. עבודתו Oxytocin זיכתה אותו בפרס היוצר המצטיין בשלב הדואטים. במסגרת הסיורים הבינלאומיים של התוכנית 3|2|1 תמיר נבחר להופיע עם עבודותיו ב Holland Dance Festival שבהולנד וב- MILANoLTRE שבאיטליה וייצור בסתיו 2023 עבודה חדשה עבור הקונסרבטוריון הלאומי של פריז.